תחומי מחקר

זינוק מדאיג באלימות ברשתות החברתיות

זינוק מדאיג באלימות ברשתות החברתיות
מחלקה למדעי התנהגות במכללה האקדמית כנרת

:זינוק מדאיג באלימות ברשתות החברתיות

 

תוך שנה עלייה חדה של יותר מ-60% בבריונות ילדים במרחב הווירטואלי

 

עוד נמצא במחקר כי 70% מהילדים בבית הספר היסודי חווים בריונות במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי. ירידה של 6%  בהיקפי תופעת הבריונות במרחב הפיזי, היינו בבית הספר

 

ממחקר חדש של פרופ' עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת ויו"ר מכון כנרת לחקר תופעות הבריונות, וד"ר מירן בוניאל-נסים, מרצה בכירה במחלקה וחוקרת במכון כנרת לחקר תופעת הבריונות. המחקר נערך בקרב מדגם של 1277 ילדים תלמידים בכיתות ג'-ו', באמצעות מכון שריד, ותמונת המצטיירת ממנו מציגה נתונים מדאיגים, מראה זינוק חד באחוז הילדים המדווחים על בריונות ברשת מתחילת שנת הלימודים הנוכחית: 70% בשנת 2016 לעומת 47% בשנת 2015. סך הכל מראה המחקר כי למעלה משני שליש מהילדים, נפלו קורבן לבריונות במהלך השנה החולפת תוך ירידה במספר הילדים שהצביעו על בריונות במרחב הפיסי בשנת 2016 לעומת 2015 – מ-76% מהנשאלים ל-70%.

 

 

המחקר המלא יוצג היום, 6.4.2016, בכנס כנרת ה-3 למוגנות ילדים של המחלקה למדעי התנהגות במכללה האקדמית כנרת, ביוזמתם של פרופ' עמוס רולידר וד"ר מירן בוניאל-נסים במכללה האקדמית כנרת ויעסוק בהיבטים מחקריים ומעשיים של תופעת ההצקה בקרב ילדים ונוער.

 

 

הנתונים מראים כי 70% מהילדים היו קורבן לבריונות מצד חבריהם במרחבי בית הספר. בשנת 2016 שכיחות הבריונות במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי עומדת על מעל ל70% מקרב הילדים בבית הספר היסודי.

נמצא כי האירועים השכיחים יותר מבין כל האירועים של בריונות במרחב הפיזי-בית-ספרי, הם התעלמות  מהקורבן כאשר 41% מהילדים חוו זאת במהלך השנה בתדירות מסוימת. בנוסף, 45% חוו בריונות על ידי קללות וקריאות בשמות גנאי. בנוסף, נראה כי קיים הבדל מובהק בין הכיתות, כיתות ו' מדווחות על יותר דחיה מאשר כיתות ג' וכי כיתות ה-ו מדווחות על יותר העלבה מאשר כיתות ג'.

נמצא כי האירועים השכיחים יותר מבין כל האירועים של בריונות ברשת, הם דחייה מהשתתפות בקבוצה או הוצאה מקבוצה, 43% חוו זאת בתדירות מסוימת במהלך שנת הלימודים הנוכחית, על 28% מהילדים כתבו הודעות פוגעניות, 49% מהילדים נפגעו מכינויי שמות מעליבים, 52% מקללות ועל 50% מהילדים לעגו או צחקו.

 

 

 

 

 

 

פרופ' עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת: "מדד הבריונות לשנת 2016 מצייר תמונת מצב מדאיגה של מגיפה מתפשטת במרחב הווירטואלי, בנוסף , נראה כי לילדים רבים, אין את הכלים להתמודד עם בריונות במרחבים השונים ועל כן, רבים מהילדים בוחרים שלא להתערב כאשר הם נקלעים לסיטואציות של אלימות כנגד חברם לכיתה או לקבוצת הווטסאפ. העידן הדיגיטלי לא משאיר לילדים אף מרחב בטוח והיקפיה הולכים וגדלים מדי שנה. כאנשי חינוך, עלינו להשקיע בעבודה רציפה ויסודית עם הגורמים שלהם הכוח למנוע את התופעה – מהתלמידים עצמם ודרך אנשי החינוך וההורים ולאפשר להם את סט הכלים הדרושים להתמודדות היום-יומית והמאתגרת עם מקרי הבריונות השונים".

מתוך התוצאות עולה כי 78% מהילדים היו עדים לבריונות שכוונה נגד ילדים אחרים בביה"ס

ממחקר חדש של פרופ' עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת וד"ר מירן בוניאל-נסים, מרצה בכירה במחלקה עולה, כי 78% מהילדים היו עדים לבריונות שכוונה נגד ילדים אחרים בביה"ס.

בדיקה מה עושים אותם ילדים אשר נחשפו לבריונות מצאה, כי התגובה השכיחה ביותר היא שיתוף מישהו מצוות ביה"ס, או בקשה מהפוגע להפסיק (כשליש מהילדים). רק 3% מהילדים ציינו שהם לא עושים דבר. נמצאו הבדלים מובהקים בין בנים לבין בנות בכל התגובות  לבריונות כנגד ילדים אחרים. ניתן לראות כי בכל סוגי התגובות בנות מגיבות בתדירות גבוהה יותר מאשר בנים. אחוז הבנות אשר לא מגיבות נמוך מאשר בקרב הבנים.  כמו כן, נראה כי גם לגיל השפעה. האומר שככל שהגיל עולה, כך הילד נוטה לעזור לנפגע, ואילו בשאלה ההפוכה (מתרחק מהמקום), ככל שהילד גדול יותר כך הוא פחות נוטה להתרחק.

עוד נבדק מה הסיבות שלא להתערב נוכח חשיפה לבריונות כלפי חבר בבית הספר. 14% ציינו שתמיד יגיבו כאשר יראו מישהו מעמיתיהם חווה בריונות. לכל השאר היו מגוון מניעים שלא להתערב, ביניהם: פחד (53% ציינו שהם מפחדים להתערב), חשש להסתבך (50%), לא יודעים מה לעשות (48%), חשש להפוך לקורבן הבא (38%). בנות, יותר מאשר בנים, מדווחות על חשש להסתבך, לא יודעות מה לעשות, חוששות להפוך לקורבן הבא.

 

ד"ר מירן בוניאל-נסים, מרצה בכירה במחלקה למדעי ההתנהגות: המפתח לשינוי פני התופעה מצוי בעומדים מן הצד. אלו צופים, שותקים ופחות עושים. אין מסר חד משמעי מצד ההורים, המערכת, החברה להתערב, לפעול, ולכן ילדים לא יודעים כיצד להגיב וחשים פחד ומצוקה רק מעצם היותם עומדים מן הצד. ילד הנחשף לבריונות כלפי חבריו צריך להיות מצויד בסל כלים לפעולה במגוון ערוצים וייתרה מכך בעל הבנה מלאה שאין הוא יכול להמשיך מבלי להגיב ולפעול.

 

 

 

 

כנס כנרת ה-3 למוגנות ילדים של המחלקה למדעי התנהגות במכללה האקדמית כנרת, ביוזמתם של פרופ' עמוס רולידר וד"ר מירן בוניאל-נסים, נערך היום, 6.4.2016, במכללה האקדמית כנרת ויעסוק בהיבטים מחקריים ומעשיים של תופעת ההצקה בקרב ילדים ונוער. בכנס יחשפו תוצאות הדו"ח השנתי על מצב הבריונות לשנת 2016 הבוחן את תופעת הבריונות במרחב הפיזי ובבית הספר ובמרחב הווירטואלי כפי שבאים לידי ביטוי ברשתות החברתיות, ובפלאפונים באמצעות אפליקציות. בכנס ישתתפו מיטב החוקרים בתחום בארץ ומארגונים בלתי פורמליים הפעילים בשטח להתמודדות עם

תופעת ההצקה. כמו כן ישתתף פרופ' פיטר סמית מאוניברסיטת לונדון שערך מחקר מקיף על ההבדלים בריונות בין מדינות, אותו יציג בכנס.