מי אנחנו

גלובס - למה צריך לתקצב את המחקר במכללות?/ ד"ר פינחס חליוה

הכול יודעים היום כי פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל השתנו בשנים האחרונות לבלי הכר. על השינויים מעידים מספרי הלומדים באוניברסיטאות ומספרי הלומדים במכללות, וההשלכות של מספרים אלה על מבנה המערכת האקדמית בישראל. מגמת השינוי במספר הלומדים מצביעה על מעבר ממערכת מונוליטית שבה למדו כמעט כל הסטודנטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטאות הוותיקות למערכת בינארית שבה לומדים כל הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות שונות.

 

על-פי המספרים למדו בשנת 1990 89% מכלל הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות (לא כולל או"פ) ו-11% למדו במוסדות ללימודי תואר מקצועי. בשנת 2014 מספרי הלומדים הצביע על לא פחות ממהפכה בתחום:  45% מכל הלומדים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות ו – 55% למדו במכללות האקדמיות. הירידה במספר הלומדים בשנת 2016 נעצרה בעקבות צירוף נתוניה של אריאל למספר הלומדים באוניברסיטאות: 47.5% למדו באוניברסיטאות ו – 52.5  למדו במכללות האקדמיות (לא כולל מספרי הלומדים באו"פ).

 

נתונים אלה לא נתנו את כל אותותיהם על המבנה הארגוני של המועצה להשכלה גבוהה כאשר התרחשו, אלא לאחר שנים רבות ושינויים שאינם תואמים את השינוי הגדול במערכת. חלק הארי של התקציב עדיין מופנה לאוניברסיטאות המחקר ולקידום המדע בארץ, ואני סבור שממגה זו נכונה ומחויבת המציאות יחד עם זאת, על ראשי מערכת לתת את הדעת על סוגיית המחקר במכללות וליצור שינוי הולם את המציאות החדשה שנוצרה. שינוי בכיוון זה נעשה לראשונה עם חתימת הסכם השכר עם נציגי הסגל האקדמי הבכיר במכללות בשנת 2012. הסכם זה העניק לראשונה הכרה בקיומו של המחקר במכללות וקבע רכיבי שכר לצורך מחקר לסגל הבכיר במכללות האקדמיות בציבוריות. ההסכם הכיר בצדק בטענה הצודקת והחשובה שסגל המרצים במכללות מכשיר מרבית הלומדים לתואר ראשון בארץ ומכשירים חלק גדול מעתודת החוקרים והלומדים שיגיעו למוסדות המחקר בארץ. סגל זה חייב להשתלם ולהתעדכן בתחום התמחותו וחייבים  לאפשר לסגל זה לחקור ככל שניתן. האינטרס בעניין זה אינו רק של הסגל אלא בראש ובראשונה של המדינה שצריכה לסייע לסגל שמכשיר את הדור הבא של החוקרים בארץ.

 

כנציגים של וועד ראשי המכללות הציבוריות אמרו לא אחת שאין המכללות מתיימרות להחליף את האוניברסיטאות בתחום המחקר, והן לא רואות את עצמן עוסקות במחקר הבסיסי והתאורטי. משימה זו צריכה להיות מוטלת על האוניברסיטאות שלהן תשתיות המחקר ועתודת המחקר בקרב הלומדים לתארים מתקדמים. עם זאת אין לאפשר מצב לפיו הסגל שמכשיר מספר כה גדול של סטודנטים לא יתעדכן ולא יהיה שותף בדרך כלשהי בנעשה בתחומו.

 

שמחתי לשמוע את פרופ' יפה זילברשץ בכנס ההשלכה הגבוהה השנתי שהכירה בצורך זה, ואף בקשה זו שלנו על שולחנה של ות"ת לקראת הדיונים על מבנה התקציב בתכנית החומש החדשה. כסגנים נשיא למחקר באוניברסיטת בר אילן פרופ' זילברשץ מכירה היטב מה מידת איכותו של מרצה שמעורב במחקר בהשוואה למרצה שלא עוסק במחקר. ההנחה בבסיס הקמת המכללות שקבע האוצר בשנות התשעים לפיה המכללות יעסקו בהוראה והכשרה של סטודנטים לתואר ראשון אינה רלוונטית עוד ואינה תואמת את השינוי שהתרחש במערכת האקדמית בארץ ויותר מכל פוגעת ברמת המחקר והמדע בארץ. יש להניח שגם קובעי המדיניות באוצר הבינו זה מכבר שהנחה זו אינה תואמת את המציאות.

 

טוב יעשו קובעי המדיניות באוצר ובמל"ג אם יקדמו לסוגיה זו תשובה כבר בתכנית החומש החדשה ולקראת הסכם השכר החדש עם נציגי הסגל הבכיר של המכללות הציבוריות בארץ.        

 

הכותב הינו מנכ"ל ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות והמכללה האקדמית אשקלון.