ור"מ - נציגות משותפת ל 24 המכללות האקדמיות הציבוריות

ור"מ – ועד ראשי המכללות הציבוריות – הנו ארגון הגג של 24 המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל, במסגרתו עוסקות המכללות החברות בו בגיבוש ותיאום מדיניות ועקרונות משותפים. במסגרת זו מתקיימים כנסים, דיונים מקצועיים, כלכליים ואקדמיים לקידום המוסדות האקדמיים החברים בה. הארגון הנו וולנטרי ופעילותו נעשית במקביל לפעילות המכללות ועצמאותן.
ועד ראשי המכללות הנו עמותה רשומה ובמסגרתה פועלים המוסדות והתפקידים הבאים:
אסיפה כללית, ועד מנהל, פורום מנכ"לים, ועדת ביקורת ופורום הנהלה מצומצם.
יו"ר הועד היא פרופ' רוזה אזהרי, נשיאת עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ויו"ר פורום המנכ"לים הנה ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"ל המכללה האקדמית אחווה.
חברי הועד המנהל הם 24 נשיאי ונשיאות המכללות האקדמיות הציבוריות.
כיו"ר האסיפה הכללית מכהן החל מחודש נובמבר 2022 פרופ' שמעון גפשטיין שכיהן כנשיא המכללה האקדמית כנרת בין השנים 2012-2022 וכיו"ר ור"מ בין השנים 2020-2022.
בעבר כיהנו בתפקיד זה: מר אלי אלאלוף חבר הכנסת לשעבר, וחתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע"ב, פרופ' עליזה שנהר לשעבר נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל ויו"ר ור"מ ומר אהרון ידלין ז"ל שכיהן כשר החינוך בין השנים 1974-1977 והלך לעולמו בשנת 2022.
באסיפה הכללית חברים שלושה בעלי תפקידים מכל מכללה אקדמית: נשיא, מנכ"ל וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים או בעל תפקיד אחר בהמלצת הנשיא.
המכללות האקדמיות הציבוריות - נגישות ומצוינות אקדמית

מערכת ההשכלה הגבוהה התפתחה באופן משמעותי בשני העשורים האחרונים בזכות המכללות האקדמיות הציבוריות, אשר תרמו תרומה ניכרת להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה וליצירת מוביליות חברתית-כלכלית, לאוכלוסיות צעירות בעלות פוטנציאל אשר נתקלו בחסמים שונים שבלמו התקדמותן ובכלל לקבוצות חברתיות מוחלשות שהודרו מלימודים אקדמיים.
מכללות אקדמיות אלה מוגדרות כציבוריות כיוון שהן מתוקצבות על ידי המדינה בדומה לאוניברסיטאות ושכר הלימוד בהן מופחת בשונה מהמכללות האקדמיות החוץ תקציביות ("הפרטיות") בהן שכר הלימוד גבוה משמעותית.
מרבית המכללות מפעילות מערך מכינות קדם אקדמיות תומך המהווה מנוף משמעותי להנגשה להשכלה גבוהה. לאור חשיבותן של המכינות לעתידם של צעירים רבים, שם ור"מ את הנושא על סדר יומו ופעל בהצלחה במשך מספר שנים מול משרדי הממשלה והכנסת במטרה למנוע כל פגיעה תקציבית וניהולית במפעל לאומי חשוב זה.
בשנים האחרונות, ביססו המכללות הציבוריות את מעמדן האקדמי ואת נחיצותן האינטלקטואלית, החברתית והכלכלית. המכללות מהוות כיום מנוע צמיחה לאומי ראשון במעלה, מאפשרות הנגשה, מוביליות חברתית-כלכלית והכשרה אפקטיבית של אוכלוסיות רבות לתחומים הנדרשים לעתיד המשק וחוסנו. לצד זאת, היוו המכללות האקדמיות הציבוריות גורם משמעותי ומרכזי במתן מענה מתמשך ואיכותי לתחומים בהם המשק משווע לבוגרות ובוגרים במקצועות ההייטק ומדעי הבריאות ובמקצועות הטיפוליים.
במכללות הציבורית לומדים גם לימודי תואר שני, ולחלק מהמכללות יש אישור להענקת תואר שני מחקרי. כיום, מרבית הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במוסדות האקדמיים המתוקצבים, לומדים במכללות האקדמיות הציבוריות.
הלימודים האקדמיים במכללות מעניקים לסטודנטים הכשרה אפקטיבית לעולם התעסוקה המודרני, באמצעות התנסויות מעשיות של הסטודנטים עוד במהלך התואר, שימוש מוגבר בתשתיות למידה מתקדמות, קידום שיטות הוראה וטכנולוגיות למידה ויצירת קשר מקצועי בין הסטודנטים ובין המעסיקים.
מחקר וקשרים בינלאומיים
בשנים האחרונות התחזק מעמדם המחקרי והאקדמי של חברי הסגל במכללות הודות למתן תמריצים ותגמול עבור פעילותם המחקרית באקדמיה.
במקביל, בשנים האחרונות מפתחות מכללות רבות קבוצות מחקר יישומי ושיתופי פעולה מחקריים עם ארגוני חברה אזרחית, מעסיקים במגזר הציבורי והעסקי וחברות בולטות בתעשייה. בנוסף, ניכרת פריצה משמעותית של מכללות לפעילות אקדמית בינלאומית, בין במסגרת קבוצות עבודה של האיחוד האירופי ובין באמצעות קשרי-גומלין עם אוניברסיטאות, מכוני מחקר, קבוצות מו"פ וקולג'ים בחו"ל.
קישור לאתר המחקר במכללות בישראל
פיתוח מרחבים חברתיים כלכליים אזוריים
בשיתוף השלטון המרכזי והמקומי, המגזר העסקי והחברה האזרחית, פועלות חלק מהמכללות במטרה לנצל את החוזקות והיתרונות של האזור בו הן פועלות ליצירת מנועי צמיחה וחדשנות כלכלית וחברתית, ויוצרות 'eco system' במסגרתה נוצרות שותפויות בין כלל השותפים.